ושט קיבה מעי דק,מעי גס,רקטום,פי הטבעת

תסמונת המעי הרגיז IBS

תסמונת המעי הרגיז IBS




מה זה התסמונת המעי הרגיז?
מה גורם למעי רגיז?
גורמי סיכון
כיצד מאבחנים תסמונת המעי הרגיז?
כיצד מטפלים במעי רגיז?
טיפול תזוניתי לתסמונת המעי הרגיז
טיפולים נוספים ורפואה משלימה



התסמונת המעי הרגיז

תסמונת מעי רגיז

תסמונת המעי הרגיז היא מחלה תפקודית שלמערכת העיכול המתאפיינת בכאבי בטן ושינוים, המנגנון של התסמונת עדיין לא ברור דיו אך מרכיב של יתר תחושתיות של המעי (VICERAL HYPERSENSITIVITY) הינו ככל הנראה מרכיב מרכזי. 
כך למשל, יתכנו אנשים עם מעי רגיז הסובלים משלשול, בעוד שאחרים יסבלו דווקא מעצירות. המרכיב המשותף העיקרי למטופלים השונים עם תסמונת המעי הרגיז הוא מרכיב כאבי הבטן.
תסמונת זו מתפתחת לרוב בקרב אנשים מתחת לגיל 45 ושכיחות התסמונת פי שתיים בקרב נשים מאשר גברים. כ10-15% מכלל האוכלוסייה סובלים מתסמונת זו. 
 


מה ההסתמנות של מעי רגיז?
 

• כאבי בטן, התכווצויות (בדרך כלל בחלק התחתון של הבטן), לרוב יש קשר בין היציאות לבין הכאבים, כך למשל לעיתים קרובות יש הקלה בכאבים לאחר היציאות.
• עודף גזים
• פעילות מעיים קלה או קשה יותר מהרגיל
• שלשול, עצירות או לסירוגין שתיהם

 


מה גורם למעי רגיז?
 

הגורם הספציפי לתסמונת אינו ידוע לחלוטין, והיות שמדובר בתסמונת הכוללת מספר הסתמנויות שונות יתכן ומדובר במספר גורמים שונים.
דפנות המעי מורכבות גם משכבות של שריר אשר מתכווצות ונרפות בהתאם, כאשר האוכל עובר מהקיבה דרך המעיים ועד לרקטום. 

ייתכן והתכווצות המעיים חזקה יותר ונמשכת זמן רב יותר בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז, ובכך גורם לגזים, נפיחות ושלשול. ייתכן גם מצב הפוך של מיעוט התכווצויות הגורם לקצב העברת המזון מואט ולצואה קשה ויבשה.
גורם נוסף יכול להיות ליקוי במערכת העצבים הגסטרואינטסטינלית. חוסר תיאום בין הסיגנלים במוח לבין מערכת העיכול עלולים לגרום לגוף להגיב ביתר לשינויים התקינים הקורים בזמן העיכול. תגובת יתר זו יכולה לגרום לכאבים, שלשול או עצירות. גם בחלק מהחולים עם מעיר רגיז יש חדירות מוגברת ברירית המעי.
הטריגרים לתסמונת המעי הרגיז ולהחמרתה משתנים מבן אדם לבן אדם, אך קיימים מספר טריגרים נפוצים, ביניהם:
 

• מאכלים מסוימים- שוקולד, תבלינים, שומנים, פירות, שעועית, כרוב, ברוקולי, חלב, שתייה מוגזת ואלכוהול
• לחץ נפשי
• הורמונים- מכיוון שתסמונת זו נפוצה יותר בקרב נשים, חוקרים רבים חיפשו קשר בין שינויים הורמונלים לבין תסמונת המעי הרגיז ואכן נמצא קשר ואף החמרה בזמן הווסת
• מצבי חולי אחר- כגון גסטרואינטריטיס חמור (דלקת של המעיים כתוצאה מזיהום)

 


גורמי סיכון

• צעירים- מתחת לגיל 45
• נשים
• היסטוריה משפחתית של תסמונת המעי הרגיז- ייתכן והשפעת ההיסטוריה המשפחתית קשורה לקשר גנטי או גורמים משותפים לסביבת המשפחה או שילוב של השניים
• הפרעה נפשית- כגון חרדה, דיכאון או הפרעת אישיות

 


כיצד מאבחנים מעי רגיז?
 

האבחנה נעשית ע"י הקריטריונים של רומה III אשר הינם קריטריונים קליניים שנמשכים מספיק זמן ושאין סימנים של דאגה כגון ירידה משמעותית במשקל או בהמוגלובין. לרוב רופאים מקפידים לשלול אבחנות אחרות לפני שמאבחנים את תסמונת המעי הרגיז מהו עומק הבירור שיש לבצע בטרם ההחלטה כי מדובר במעי רגיז? ובכן עומק הבירור נקבע בהתאם לסיפור המחלה וממצאי הבדיקות של מטופל בפני עצמו. במקביל לרצון לא להחמיץ אבחנה אלטרנטיבית, יש להימנע ככל הניתן מביצוע בדיקות מיותרות והסיכון הכרוך בהם.

קיימים מספר סימפטומים אשר מחייבים ברור מעמיק יותר, ביניהם:

 

• זמן הופעת הסימפטומים מעל לגיל 50
• איבוד משקל
• דימום רקטלי
• חום
• בחילות והקאות
• כאב בטן המופיע בשעות הערב ומהיר את המטופל משנתו או שאינו נעלם לאחר פעולת מעיים
• שלשול לא פוסק שאף מעיר משינה
• אנמיה על רקע של חוסר ברזל
 

אם הנך עומד בקריטריונים של אבחנת תסמונת המעי הרגיז (כאב או אי נוחות בטנית מעל שלושה חודשים רצופים) ואינך סובל מהסימפטומים הנ"ל, ייתכן והרופא יחליט על טיפול ללא צורך בהמשך ברור.
במידה ואינך מגיב לטיפול זה, ייתכן ויש צורך בהמשך ברור. ברור זה יכול לכלול חלק מהבדיקות הבאות:

 

• סיגמואידוסקופיה- זו בדיקת קולונוסקופיה קצרה אשר מדגימה רק את האזור הסופי של המעי הגס
• קולונוסקופיה מלאה
• צילום בטן
• בטן
• בדיקת סבילות ללקטוז
• בדיקת דם לשלילת מחלת צליאק
• בדיקת צואה- במידה והנך סובל משלשול ממושך

 
אם אובחנת כסובל מהתסמונת המעי הרגיז דע שתסמונת זו משנה הרגלי פעילות מעיים, אך אינה פוגעת במערכת העיכול ואינה מסכנת את החיים.

 


כיצד מטפלים במעי רגיז?
 

הטיפול בתסמונת המעי הרגיז מתבצע במספר רמות שונות ביניהן – שינוי הרגלי חיים ותזונה וטיפול תרופתי. במטופלים מסוימים יש תועלת גם בהתייחסות למרכיב הנפשי העלול ללוות ולהחמיר את מחלה.
במערך הגסטרו כירורגי בשער צדק פועל צוות רב תחומי הכולל רופאי גסטרו, דיאטאנית ופסיכולוגים רפואיים, ובגישה משולבת זו יכול כל מטופל לקבל את הטיפול המותאם לו אישית.

מספר טיפים לדיכוי טריגרים לתסמונת המעי הרגיז אם כי יש להיזכר שהיעלות שלהם הינה פרטנית ולא ניתנת לניבוי מראש ולכן מומלץ שיטת "ניסוי וטעייה":

 

• המנע מקפאין- אי נוחות בטנית עלולה להופיעה לאחר שתיית משקאות המכילים קפאין, כגון קפה, תה וסודה.
• שתייה מרובה- שתיית מים חשובה במצב של שלשול או עצירות.
• צריכת סיבים- חשוב לאכול פירות, ירקות ודגנים מלאים.
• הגבלת צריכת מוצרי חלב- נסה  להימנע ממוצרי חלב ובדוק אם הדבר גורם להקלה. אולי הנך סובל מאי סבילות ללקטוז.
• הפחתת לחץ- נסה להירגע. קח פסק זמן, אמבטיה חמה, מדיטציה או יוגה.
• פעילות גופנית מסייעת בהפחתת לחץ גופני ונפשי.
• המנע מעישון- לחלק מהאוכלוסייה עישון מחמיר את תסמיני המעי הרגיז.
 

כל שינוי באורח חיים ובהרגלי תזונה יש לבצע בהדרגה על מנת שהגוף יוכל להסתגל לשינויים.



טיפול תזונתי למעי רגיז

בשנים האחרונות מתקבלות יותר ויותר עדויות לגבי יעילותה של דיאטת מופחתת  FODMAPs בטיפול בחולי מעי רגיז.
FODMAP הן ראשי תיבות של פחמימות קצרות שרשת שלא נספגות במלואן במעי הדק ובכך גורמות לסימפטומים של המעי הרגיז. הפחתה של אותן פחמימות בדיאטה אמור לשפר את הסימפטומים.
יש פרסום רב של טבלאות עם מזונות עשירים בפחמימות הנ"ל ומזונות דלים בפחמימות הנ"ל , לפניכם אחת הטבלאות:
 

סוכר כוהלי חד סוכר דו סוכר רב סוכר FODMAP
סורביטול
מנטיטול
Polyols
פרוקטוז
Monosaccharides
לקטוז
Disaccharides
פרוקטן וגלקטאן
Oligosaccharides
 
 
דובדבנים
שזיף
שזיף מיבוש
אבוקדו
פטריות
כרובית
 
 
תפוח
אגס
מנגו
אפרסק
דבש
סירופ תירס עשיר בפרוקטוז
 
 
חלב פרה/ כבשים/ עזים
ריקוטה
יוגורט
גלידה
 
 
ארטישוק
אספרגוס
ברוקולי
כרוב
בצל
אפונה
חיטה ושיפון
אבטיח
אפרסק לבן
 
מזונות בעלי תכולת FODMAP גבוהה
לימון
ליים
תפוז
פטל
סוכר
גלוקוז
סוכרלוז / סכרין
אספרטיים
בננה
ענבים
אשכולית
אוכמניות
מלון
תותים
תפוז
סירופ מייפל
חלב נטול לקטוז
חלב אורז
גבינת ברי
יוגורט נטול
לקטוז
גלידת סורבה/ פרווה
קוטג'
 
גזר
סלרי
חציל
שעועית ירוקה
חסה
עגבניה
לחם כוסמין/ דגנים ללא גלוטן
 
מזונות בעלי תכולת FODMAP נמוכה
 


טיפולים נוספים ורפואה משלימה

ייתכן וטיפול בעזת רפואה משלימה  ביחד עם הטיפול הקונבנציונלי יעזור בשיפור והפחתת הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז. טיפולים אלה כוללים:

 

• דיקור סיני
• עשבי תיבול- יש הטוענים שעלי נענע עוזרים להרגעת השרירים החלקים במעיים. אך לפני נטילת עשבי טיבול יש צורך לברר עם הרופא שהם אינם מתנגשים עם הטיפול התרופתי שלך
• שמן מנטה – קיימים עדויות ששמן מנטה יכול לשפר את הכאב בטן בחולים עם מעי רגיז
• היפנוזה
• פרוביאוטיקה
• פעילות גופנית



הערה חשובה: אין במידע המובא באתר אינטרנט זה כדי ליצור יחסי רופא-חולה.
המידע אינו מהווה עצה ו/או הנחיה רפואית ואינו יכול להוות תחליף להתייעצות עם רופא או ספק שירותי בריאות מכל סוג שהוא. המשתמש במידע זה עושה זאת על אחריותו הבלעדית.