• לקבלת חוברת 101 שאלות על התמודדות עם מחלות מעי דלקתיות

    צור קשר
  • מחלת קרוהן בפרט, ומחלות מעי דלקתיות בכלל, הינן מחלות שמתבטאות בתגובה דלקתית מוגברת של המעי. לאורך זמן, התהליך הדלקתי עלול לגרום להצטלקות דופן המעי ולהיצרות החלל,מה שיכול לגרום לתסמינים חסימתיים כגון: כאבי בטן עוויתיים, בחילות, הקאות ועוד.

  • השראת הפוגה (רמיסיה) במחלות מעי דלקתיות היא אחת מן המטרות העיקריות בטיפול במחלה זו. אישפוזים אינם הכרח על מנת לאפשר הגעה לרמיסיה. היכולת להגיע לרמיסיה תלויה בגורמים שונים, בין השאר בחומרה של המחלה, בטיפולים השונים שאליהם המטופל מגיב, וכן בגורמים נוספים שמשפיעים על הסיכוי להגיע להפוגה במחלת מעי דלקתית. חשוב לציין, שמעקב סדיר במרפאת IBD הכולל רופא, דיאטנית, אחות, ופסיכולוגית( בהתאם לצורך), ולקיחת הטיפול בהתאם להנחיות מעלה מאד את הסיכויים להגיע לרמיסיה ומקטין את הצורך באישפוזים.

  • מחלות מעי דלקתיות מתאפיינות בכך שמהלך המחלה כולל התלקחות והפוגה. הטיפול התרופתי מאפשרהגעה מהירה יותר להפוגה ושימור של ההפוגה לתקופה ממושכת יותר. בהחלט בזמן ההתלקחות יש חשש מן השאלה האם ומתי המצב ישתפר, אך חשוב לזכור שברוב המקרים, כאשר מטופלים היטב, המצב משתפר באופן משמעותי. נכון להיום, ברוב המקרים של מחלות המעי הדלקתיות, אין אפשרוץ לריפוי המחלה, למעט אולי בקרב מטופלים עם קוליטיס כיבית שעברו כריתה מלאה של המעי הגס.

  • תלונה שכיחה למדיי!! מטופלים מדווחים על חסימות מעיים חוזרות שלרוב משתפרות או חולפות לאחר צום למשך זמן מסויים. חשוב להיות במעקב רפואי במקרים שכאלה, מכיוון שבהרבה מן החולים, המצב הזה אכן מבטא הצרויות במעיים שמובילות לחסימות מעי. במקרה שכזה, יש צורך לשקול אופציות טיפוליות שונות, כגון הגבלות שונות בדיאטה, תרופות וכן אפשרות לניתוח.,

  • ידוע לנו שמחלות מעי דלקתיות הינן מחלות מורכבות ורב מערכתיות. כמובן שמערכת העיכול היא המערכת העיקרית שנפגעת, אך מערכות נוספות עלולות להיות מעורבות: מחלות פרקים מאד שכיחות, כולל כאבי מפרקים דלקות מפרקים נודדות וכאבי גב תחתון, דלקות בעיניים, נטייה לקרישיות יתר, כאבי עצמות, פגיעה בתפקוד דרכי המרה והכבד ובעיות ספיגה (בעיקר של ברזל, ויטמינים אחרים, ח.פולית, ויטמין B12 ועוד). כמובן שאין זה מחייב שתהיה מעורבות של מערכת נוספת מעבר למערכת העיכול.

  • רגיעה (רמיסיה) ממחלת מעי דלקתית נקראת הפוגה. אחת מן המטרות העיקריות בגישה הטיפולית למחלה הזאת היא ניסיון לשמר את ההפוגה לתקופות ממושכות ככל שניתן. כמובן שכל מקרה שונה ממשנהו, אך היכולת לשמר הפוגה ממושכת תלויה בין השאר בסוג המחלה, חומרת המחלה, מיקומה, תגובה לטיפולים שונים ועוד. במקרים רבים ניתן לשמר הפוגה למשך שנים רבות.

  • מחלות מעי דלקתיות,כגון מחלת קרוהן וקוליטיס (דלקת כיבית של המעי), ידועות בכך שהן כוללות גם הסתמנויות המערבות את דרכי העיכול (כגון שלשול ודימום) וגם הסתמנויות מחוץ למעי (Extra Intestinal Manifestations). למעשה כמעט כל מערכת בגוף עלולה להיות מושפעת מהמחלה, אולם בין השכיחות ביותר ניתן למצוא את מערכת השלד והמפרקים, העור וכן הכבד ודרכי המרה. ישנם מטופלים בהם ההסתמנות הראשונית של המחלה הייתה מחוץ למעי ורק בסופו של בירור לדלקת מפרקים, למשל, הגיעו לאבחנה של מחלת מעי דלקתית. מעורבות השלד והמפרקים במחלת מעי דלקתית יכולה להיות ישירה (תהליך דלקתי המערב מפרקים מסוימים כחלק מהדלקת שהינה בבסיס המחלה עצמה) או בצורה משנית (מחלת מעי הגורמת לירידה בספיגה) ואז מתפתחים חסרים שונים, בין היתר גם של חלק מאבני הבניין הנחוצות לשמירה על עצם תקינה.

  • אכן, קיים תסכול הנובע מכך שאין טיפול כיום היכול לרפא את המחלה. המחשבה הבסיסית שלנו עוד מילדות היא שאם חולים הולכים לרופא, הוא נותן תרופה, עובר מעט זמן והמחלה עוברת. המציאות היא שלא תמיד יש לנו טיפול שמרפא ולעתים אנחנו מוגבלים גם ביכולת לטפל (המחלה נשארת אך אינה פעילה). כיום מתקיימים מחקרים שונים בנוגע לטיפולים חדשים למחלות מעי דלקתיות, ואנו מקווים מאד שבשנים הקרובות אכן תופיע התקדמות משמעותית בתחום.

  • כל התלונות המוזכרות הינן שכיחות מאד במחלת קרוהן. לעתים ישנו קושי רב לטפל במחלות מעין אלו, אם כי לאחרונה יותר ויותר אפשרויות טיפוליות מוצעות, כולל כמה תרופות מחקריות. גם במקרים היותר קשים, בדרך כלל מתאפשרת הגעה לאיכות חיים סבירה, שמאפשרת תפקוד סביר הן בעבודה והן בחיי המשפחה.

  • תרופת האימורן שייכת למשפחת התרופות הנקראת "תיופורינים", ומלבד אימורן נכללים במשפחה זו גם פורינטול 6-MP. תרופות אלו ניתנות לשמירה על מחלה במצבה השקט, ומשמשות כתרופות הנחשבות " חוסכות סטרואידים"- כלומר, אנו מעדיפים לתת אותן לאורך פרקי זמן ממושכים על פני סטרואידים בגלל פרופיל תופעות לוואי עדיף. תרופות אלו ניתנו גם למשך שנים. במקרה שהמחלה שקטה למשך שנים רבות, ניתן לדון עם הרופא המטפל גם על ניסיון להפסקת הטיפול התרופתי.

  • לשאלה זו אין תשובה אחת נכונה. אם היתה לנו תרופה אחת שמצליחה לרפא את המחלה בכל המטופלים אז היינו נותנים אותה והטיפול במחלות מעי דלקתיות היה פשוט מאד. הבעיה היא שהמציאות היא שונה לחלוטין - אין תרופה אחת שמשיגה ריפוי בכל המטופלים, ועל כן הרופאים מתאימים את התרופה המתאימה לכל מטופל בהתאם להסתמנות המחלה וחומרתה.

  • מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס צריכים להיות במעקב מרפאתי מסודר התואם את חומרת מחלתם. גם מטופלים שמחלתם אינה פעילה, ודאי שיגיעו למעקב מרפאתי מסודר, וזאת בפרקי זמן גדולים ובתדירות נמוכה מזו של אלו שמחלתם פעילה. מלבד השיחה עם הרופא ובדיקה גופנית לפי הצורך, נהוג על פי רוב לקחת בדיקות דם בסיסיות כגון ספירת דם, ביוכימיה ומדדי דלקת. בנוסף לכך ישנם נושאים נוספים הדורשים מעקב כגון צפיפות עצם במטופלים הנדרשים לטיפול ממושך בסטרואידים, בדיקות חסרים תזונתיים כגון ברזל ויטמין D, חומצה פולית ויטמין B12 ועוד. בדיקת גניקולוג (כולל בדיקת צוואר הרחם) ובדיקות רופא עור נדרשים בהתאם למצבו של כל מטופל. ההחלטה על צורך במעקב של בדיקות אנדוסקופיות מתבצעת לכל מטופל בהתאם להיקף מחלת המעי, משכה וחומרתה.

  • חשוב לבצע בדיקות צואה מאחר ובעת הופעה מחודשת של שלשולים וכאבי בטן, במטופל עם מחלות מעי דלקתיות, לא תמיד מדובר בהתלקחות המחלה היסודית. לעיתים זיהום ע"י חיידק או רעלן חיידקי של קלוסטרידיום יכול לחקות התלקחות של קרוהן או קוליטיס ואז הטיפול שונה כמובן, וכולל טיפול אנטיביוטי מתאים ולא טיפול למחלת הקרוהן או הקוליטיס.

  • מדובר בשאלה מורכבת ביותר. מחד, מחלת קרוהן הינה מחלת מעי דלקתית הפוגעת גם במטופלות בגיל הפוריות, ורצוי שהכניסה להריון במצבים אלו תהיה מתוכננת ומותאמת למהלך מהחלה. מאידך, מחלת הקרוהן עלולה להגביר את הנטייה לאירועים של קרישיות יתר, תופעה אשר עלולה להיות מוחמרת בתנאים מסוימים גם על ידי טיפול בגלולות למניעת הריון. במידה ושאלה זו עולה יש לפנות למרפאה לדיון על אמצעי המניעה המתאימים.

  • מדובר בשימוש יומיומי במילה אנגלית POUCH שפירושה כיס. בהקשר לניתוחים בהם יש צורך בכריתה של כל המעי הגס. אחד מתפקידיו של המעי הגס הוא לשמש מאגר לתוכן צואתי אשר מגיע לקצה המעי. כמות התוכן שיכולה להיאגר באזור זה, משפיעה על היכולת להמתין לפני שיהיה צורך להתרוקן - כלומר להתאפק. לאחר כריתת מעי גס, אם מעי דק יחובר לפי הטבעת ללא התערבות נוספת, הרי שהיציאות תצאנה דרך פי הטבעת, אך יהיה קושי להתאפק שכן לא יהיה מספיק חלל לאגירת התוכן. בשיטת ה- פאוץ, המנתח מחבר שתי לולאות מעי דק זו לזו, ומבטל את המחיצה בינהן, על מנת ליצור כיס שיוכל להכיל תוכן גדול יותר, ולאפשר להמתין פרקי זמן גדולים יותר בין יציאות.

  • קיים הגיון, ששימוש בחיידקים פרוביוטים יוכל לסייע בטיפול במחלות המעי הדלקתיות. יעילותם של החיידקים הפרוביוטיים נבדקה הן בשלב האחזקה והן כטיפול להתלקחות. על מנת להשפיע, מקובל שהחיידקים צריכים להיות חיים ופעילים ולשרוד את ה- pH החומצי בקיבה. בארץ קיימים תכשירים פרוביוטיים, המכילים סוג אחד של חיידק או שמר וישנם תכשירים פרוביוטיים, המכילים שילוב של חיידקים פרוביוטיים הטיפול היחיד שנחקר ובעל פוטנציאל טיפולי לחולי קוליטיס ופאוץ' הוא ה - VSL #3 תשלובת של 8 זני חיידקים פרוביוטיים במינון גבוה המיוחד (450 מיליארד חיידקים חיים פר מנה) כתוספת לטיפול הקיים.

  • בסל הבריאות הממלכתי הכולל תרופות בלבד כלולה גם הפרוביוטיקה VSL #3 . דרך הסל זכאים לקבל אותה חולי קוליטיס שעברו ניתוח פאו'ץ למניעה ולטיפול בדלקת הפאוצ'טיס.

  • בדיקת קולונוסקופיה מתחילה כבר בשלב ההכנה ונגמרת לאחר השחרור ע"י הרופא בתום ההתאוששות מן הבדיקה. שלב ההכנה נמשך לרוב בין 1-3 ימים, תלוי בסוג ההכנה, בגיל הנבדק, ברמת הניקיון בבדיקות קודמות ועוד. לפני הכניסה לבדיקה יש לעבור ע"י הצוות הסיעודי שיקבל אתכם, יבוצעו בדיקות בסיסיות כולל חום, לחץ-דם, דופק ורמת ריוויון החמצן בדם. בנוסף, יוכנס עירוי לצורך הטשטוש במהלך הבדיקה. כל הפרוצדורה הזאת אורכת כחצי שעה. לאחר מכן מוכנסים לחדר הבדיקות, בו יבוצע תשאול ובדיקה רפואית ע"י הרופא מבצע הבדיקה. לאחר שהבדיקה אושרה, יתחיל תהליך הטשטוש והבדיקה עצמה. הבדיקה עצמה אורכת לרוב כ-20 דקות, אם כי במקרים מסוימים עלולה להימשך עד לשעה, כל זאת בתלות ברמת ההכנה, בקשיים טכניים של הבדיקה ובקיום ממצאים שדורשים טיפול במהלך הבדיקה, קרי פוליפים או ממצאים אחרים. לאחר הבדיקה יש להתאושש מחומרי הטשטוש שניתנו במהלך הבדיקה והתאוששות זאת אורכת כשעתיים. סה"כ משלב הקבלה ועד לשחרור, התהליך נמשך 4-5 שעות.

  • שמירה על דיאטה דלת סיבים חשובה על מנת לאפשר ניקיון כמה שיותר טוב של המעי זאת כדיי שהרופא יוכל לאתר כל ממצא חשוד במעי הגס ולהסירו. מזונות כמו פירות וירקות, אורז מלא, מאפים ופסטות מקמח מלא נשארים זמן רב יותר במעי ולכן יש סיכוי שלמרות שתיית תמיסת ההכנה, לא יתרוקנו לגמרי וימנעו ראות טובה של המעי. לאחרונה נכנסה לשימוש בארץ הכנה חדשה, מוביפרפ שדורשת רק יום אחד של דיאטה ויכולה להקל גם על סוכרתיים היא נמצאת בסל הבריאות ובקופות כולן.

  • חומר ההכנה המומלץ ניתן לאחר בדיקות רבות שהוכיחו את הצורך בשתייה של כל החומר שניתן. עם זאת, ישנם פערים גדולים בין אנשים שונים והשפעות שונות על כל אחד. לכן, במקרה ושתיתם את החומר, אך לא הצלחתם לגמור אותו מכל סיבה שהיא, עדיין יש טעם לבוא ולבצע את הבדיקה מכיוון שייתכן שגם כמות קטנה מן המומלץ תהיה מספקת להשלמת הבדיקה. יחד עם זאת, יש לדעת שאם לא מסיימים את כל החומר, הסיכוי עולה משמעותית שביצוע הבדיקה לא תהיה מספקת ויהיה צורך לבצע בדיקה נוספת בהמשך.

  • לאחר הבדיקה, יש צורך להתאושש מחומרי ההרדמה שניתנו במהלך הבדיקה. היכולת והזמן הנדרשים להתאוששות שונים מאוד, ותלויים בין השאר בכמות חומרי הרדמה שניתן, במשך הבדיקה וביכולת האישית של כל נבדק לפנות את החומרים מגופו. ההמלצות של משרד הבריאות אוסרות נהיגה וכל פעולה אחרת שדורשת יכולות ריכוז, למשך 6 שעות לפחות לאחר ביצוע הבדיקה. כמבון שביצוע פעולות פשוטות או עבודה בתנאי ישיבה או מול מחשב, ניתן להתחיל כבר בשלב הרבה יותר מוקדם.

  • בקרב האוכלוסייה הכללית, בה אין סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן המעי הגס, ניתן לשקול ביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר החל מגיל חמישים. במצבים בהם יש הסיכון הוא מוגבר לעומת האוכלוסייה הכללית, יש לשקול את הקדמת הבדיקה.

  • זה מסמך המסכם את הליך הסכמתו של מטופל להשתתף במחקר הכולל מידע על המחקר הקליני ומה משתתף יכול לצפות במהלך המחקר. כמו כן, הטופס מפרט את היתרונות הפוטנציאליים והסיכונים האפשריים הכרוכים במחקר. כל משתתף במחקר קליני חייב לחתום על מסמך זה לפני כניסתו למחקר. חתימה על טופס ההסכמה אינה מחייבת את המטופל להישאר במחקר. המטופל רשאי לעזוב את הניסוי בכל נקודת זמן.

  • סיפור משפחתי של קרוב משפחה עם גידול במעי עלול לסמן כי קיים סיכון מוגבר ללקות במחלה. משמעות הממצא עולה ככל שהקרבה יותר גדולה וגיל הופעת המחלה צעיר יותר. במקרים מסוימים יש צורך בהתחלת מעקב אנדוסקופי מוקדם, ולעיתים אף מבוצע בירור גנטי.

  • קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה שמבוצעת בעזרת טכנולוגיה של CT עם חתכים מאוד דקים של המעי, תוך ניפוח המעי באוויר לפני הבדיקה. ההכנה הנדרשת לבדיקה הזאת היא לפחות כמו ההכנה של קולונוסקופיה רגילה. מעבר לכך, בקולונוסקופיה רגילה ישנה היכולת לשטוף, לשאוב ולנקות את המעי בזמן הבדיקה, מה שלא מתאפשר בביצוע בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית. הבדיקה היא אבחנתית בלבד, כך שבמקרה ויימצא פוליפ, יהיה צורך לחזור על ההכנה ולבצע קולונוסקופיה מלאה. הטכנולוגיה הזאת יעילה בעיקר למי שלא מסוגל או מאוד חושש מביצוע הקולונוסקופיה הרגילה, אך איננו מומלץ לרוב האוכלוסייה כבדיקת הבחירה. עם התקדמות הטכנולוגיות, ייתכן שבעתיד, הבדיקה הזאת תהיה מתאימה לפלח גדול יותר מן האוכלוסייה.

  • מחקר קליני הוא ניסוי המתוכנן בקפדנות על מנת לאמוד את הבטיחות והיעילות של טיפול רפואי כלשהו (תרופה או מכשור).

    מידע על מחקרים עכשויים
  • מחקרים קליניים מתוכננים היטב ובמקרים רבים מקנים את הדרך הטובה ביותר עבור משתתפים המתאימים לקבל גישה לתרופות מחקר חדשות או טיפול חדש לפני שהם זמינים לציבור הרחב. בנוסף, משתתפים במחקרים קליניים מקבלים טיפול רפואי מעולה בשירותים רפואיים מובילים במהלך המחקר בליווי צמוד ובמעקב קפדני.

    מחקרים עכשויים
  • 1. ייתכן שהשתתפות במחקר תהיה כרוכה בהשקעת זמן ותשומת-לב רבה בהשוואה לטיפול רגיל כגון: ביקורים במרפאה, בדיקות דם, מילוי שאלונים וכו'. 2. ייתכן שהטיפול הניסיוני לא יפעל בצורה הרצויה. 3. כמו בכל טיפול רפואי, ייתכנו תופעות לוואי לא נעימות ולא רצויות. ההשפעות של כל טיפול שונות ממטופל למטופל כך שאין דרך לצפות את התגובות של כל משתתף. כל הסיכונים האפשריים הספציפיים לכל טיפול מפורטים היטב במסמך טופס ההסכמה עליו חותם המטופל לפני השתתפותו במחקר.

  • פלצבו או אינבו הוא תרופת דמה שלא מכיל שום רכיב כימי ואינו משפיע כלל על גוף האדם. בדרך כלל, הפלצבו נראה כמו התרופה הפעילה (בכמוסה, נוזל או אבקה) ומשמש ליצירת קבוצות ביקורת בניסויים רבים בהם משווים תרופות חדשות עם פלצבו על מנת להעריך את בטיחותן ויעילותן.

  • ההשתתפות במחקר הינה ללא עלות. להיפך, הטיפול (תרופה או מכשור) וכל הבדיקות או פרוצדורות הקשורות לניסוי הם בחינם. בנוסף, משתתפים במחקר מקבלים החזרי תשלום עבור נסיעות לצורך בדיקות במסגרת המחקר.

  • כאשר מסתיים מחקר, חוקרים מעבדים את המידע שנאסף במהלך הניסוי ומפרסמים את התוצאות. תהליך זה יכול להמשך שנים רבות ולא תמיד אפשר לגלות את המידע הסופי.

  • ישנן סיבות רבות ליציאות דמיות או בצורת נוזל שחור. הסיבות משתנות מאוד בהתאם לאופי ומרקם היציאות, התדירות והכמות שלהם, משך הזמן וגיל הנבדקים. בכל מקרה, כאשר ישנן יציאות דמיות יש צורך בבדיקת רופא. במקרים רבים, יציאה דמית תחייב בדיקת קולונוסקופיה על מנת לוודא שלא מדובר בממצא ראשוני שעלול להיות סימן לממצא משמעותי יותר במעי הגס.

    עוד על בדיקת קולונוסקופיה
  • התשובה לשאלה זו הינה בהחלט כן. לא כל אנמיה נובעת מחסר ברזל, ולא כל חסר ברזל נובע מבעיות של מערכת העיכול. יחד עם זאת, פעמים רבות אנמיה מחסר ברזל עלולה להיות הסימן המעיד על אובדן של דם למערכת העיכול, ומחשידה לקיומם של פוליפים או ממצאים אחרים לאורך המעי. באם קיימת אבחנה של אנמיה מחסר ברזל יש לפנות למרפאת גסטרו לדון על צורך בהעמקת בירור.

  • חיידק ההליקובקטר פילורי הינו אחד המזהמים השכיחים ביותר באדם, וכבמחצית מאוכלוסיית העולם קיים הזיהום בחיידק זה. חיידק ההליקובקטר נמצא כקשור להתפתחות דלקת כרונית ברירית הקיבה והתריסריון, והוא עלול לגרום אף להתפתחות גידולים שונים. יחד עם זאת, לא בכל האנשים בהם הוא נמצא הוא גורם למחלה. במטופלים מסוימים, עם סיפור קליני מתאים וללא סימני אזהרה, יש לעיתים מקום לבדיקה להמצאות החיידק בלבד ובטיפול בו ללא אנדוסקופיה. יחד עם זאת, פעמים רבות עצם הדגמת הימצאותו של החיידק אינה מגדירה את האבחנה ואת הסיבה לתלונותיו של המטופל ויש מקום לבירור נוסף.

  • תלונה על צרבת הינה דבר שכיח מאד, מאידך, מדובר בתלונה שאינה תמיד ספציפית. אנשים שונים מתלוננים על צרבת כאשר באחד עלולה להיות מחלת כיב פפטית בקיבה, לאחר החזר קיבתי ושטי (רפלוקס), ולעיתים הסיבה כלל אינה ממוקמת למערכת העיכול ועלולה אף להיות לבבית. באם סבלת תקופה ממושכת מצרבת, מומלץ לפנות למרפאת הגסטרו להשלמת בירור

  • צהבת לכשעצמה אינה מחלה, אלא סימן בבדיקה גופנית בו יש שינויי בגון העור או הלחמית לצהבהב עקב הצטברות חומר בשם בילירובין בגוף. הצהבת עלולה לנבוע ממספר רב של מחלות בניהם מחלות אבנים בדרכי המרה, פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות, מחלות בכבד עצמו ועוד. בשפה היומיומית, לא נדיר לשמוע משפטים בסגנון "הייתה לי צהבת שעברה" או לחילופין "יש לו צהבת בכבד". משפטים אלה אינם מדויקים, ופעמים רבות חוסר הדיוק נובע מההתייחסות לצהבת נגיפית (הנגרמת על ידי נגיפים כגון HEPATITIS A VUS, HEPATITIS B VIRUS, HEPATITIS C VIRUS, המכונים בקיצור HAV' HBV' HCV בהתאמה). במקרים אלו, באם מדובר בזיהום כרוני ב-HBV או HCV, אכן תתכן הדבקה במצבים מסוימים. אולם, לסיכום, לא כל צהבת הינה צהבת נגיפית, ולא כל צהבת נגיפית פרושה זיהום כרוני העלול להיות מדבק.

  • אבנים בכיס המרה מודגמות באחוז ניכר של האוכלוסייה, ופעמים רבות לא יגרמו כלל להסתמנות כלשהי. עצם הימצאותן אינו מהווה על פי רוב התוויה ישירה להתערבות ניתוחית.

  • בבדיקות דם המבוצעות באופן שגרתי בקופת החולים פעמים רבות נבדקים חומרים המוגדרים כ"תפקודי כבד". פרוש הדבר כי רמתם בדם מעידה על התפקוד הכבדי. רמות מוגברות של חומרים אלו יכולות להיות חסרות משמעות לטווח ארוך, במיוחד סביב זיהומים ויראליים חולפים, אך לעיתים, במיוחד אם ההפרעה נמשכת לאורך זמן, יש מקום להשלמת בירור במסגרת מרפאת כבד

  • אספירין הינה תרופה חשובה ביותר, המשמשת פעמים רבות כטיפול מניעתי למחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת, טיפול באספירין עלול לגרום לסיבוך של פגיעה ברירית של מערכת העיכול ואף לאירועי דמם משמעותיים. לשאלה זו אין תשובה חד משמעית אשר תענה נכונה לכלל המטולים. במידה ושאלה זו עולה יש לדון עם הרופא המטפל על חשיבות הטיפול באספירין, חומרת המחלה הפפטית והזמן בו הופיעה. ההחלטה על המשך טיפול תעשה במשותף על ידי הרופא המטפל והמטופל.